מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם-טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: בתאי הגזע תקווה בשחזור הראייה
מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי
גזע, דם-טבורי
ורפואה רגנרטיבית מהעולם:
בתאי הגזע תקווה בשחזור
הראייה
מספר המטופלים
המאבדים את הראייה כחלק מהשלב האחרון של ניוון רשתית הולך ועולה בהדרגה. נכון
להיום, מדובר בתהליך בלתי הפיך. עם זאת, מחקר פורץ דרך בתחום טכנולוגיית תאי הגזע
מביא אור בקצה המנהרה.
ניוון רשתי סופי
כולל מחלות כגון ניוון מקולארי עם הגיל ופיגמנטוזה של הרשתית. אלו הן הסיבות
הנפוצות ביותר לאובדן ראייה בלתי הפיך בקרב הציבור בכלל ובקרב הקשישים בפרט.
מיקי שחם מעדכן כי
רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות
האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת
בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף
ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים ואסתטיים.
במצבים אלה,
הראייה מתדרדרת לאט לאט ככל שהשכבה הגרעינית של תאים קולטי האור הרגישים בעיניים
הולכים ונפגעים.
ככל שתושבי
ארה"ב נהנית מתוחלת חיים גבוהה יותר, כך השכיחות של ניוון רשתית עולה.
לדוגמא, מספר
האנשים שסבלו מניוון רשתית עם הגיל קפצה בין השנים 2000 ל-2010 מ-1.75 מיליון
ל-2.07 מיליון.
למרות שלא ניתן
לעצור ולהפוך את הניוון של שכבת הרשתית החיצונית, אסטרטגיה טיפולית אחרת שעשויה
להועיל בסופו של דבר זה החלפת התאים.
טכנולוגיית החלפת
התאים עוד בחיתוליה, אך כבר מראה הבטחה גדולה. קבוצת חוקרים ממרכז RIKEN לביולוגיה התפתחותית ביפן המובלת על ידי מאסאיו טאקאהשי ומיצי'קו
מאנדאיי מעורבת מאוד בתחום מחקר חדשני זה.
במחקר מוקדם יותר,
המדענים השתילו רקמות רשתית שנגזרו מתאי גזע בבעלי חיים הסובלים מניוון רשתית
סופי. הם גילו שניתן להטמיע את הרקמה ולגרום לא ליצור שכבות רשתית חיצוניות מובנות
הכוללות קולטני אור בוגרים.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת
1988, דם טבורי הוא המקור
המועדף לתאי
גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים
ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר,
ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.
בעוד שמדובר בצעד
משמעותי קדימה, החוקרים לא הבהירו האם ההשתלה עשויה להחזיר את הראייה. המחקר
האחרון שלהם נועד למלא את הפער הזה במחקרם.
השלב הראשון
במחקר כלל תכנות מחדש של תאי גזע עור של עכברים להתנהגות הזהה לתאי גזע עובריים.
תאים אלה נקראים תאי גזע מושרים (iPSC). בשלב הבא, תאי הגזע המושרים הוסבו לרקמת
רשתית.
ברגע שתאי הגזע
המושרים הושתלו בעכברים הסובלים מניוון רשתי בשלבו האחרון, הם פיתחו וגיבשו קולטני
אור. בתגובה, תאים אלה התחברו באופן ישיר עם התאים השכנים ברשתית.
מיצ'יקו מאנדאיי
מסביר: "הראנו את הביסוס של פעילות משותפת בין שתל והמקבל באופן ישיר ומוכח.
אף אחד לא הרבה באמת תאי רשתית הנגשאים מתאי גזע שהושתלו והגיבו לאור בצורה ישירה
כפי שנעשה במחקר זה, ואספנו מספיק מידע בכדי להוכיח שהאות מועבר לתאי המקבל שמצדם
מעבירים את האיתות למוח".
בכדי לבדוק האם
ראייתם של בעלי החיים חזרה, החוקרים שמו את העכברים בכלובים הכוללים שני חדרים.
הרצפה באחד מהם חושמלה בנקודות זמן אקראיות. לפני כל מכת חשמל, הצוות הבזיק אות
אזהרה. בכדי להימנע מהתחשמלות, על העכברים היה לראות את האור ולברוח לחדר השני.
מעבר למצופה,
התהליך הצליח לשחזר את הראייה כמעטבחצי מהעכברים שסבלו מעיוורון מלא. הצלחה
משמעותית זו התאפשרה בזכות הבחירה של המדענים בתאים ספצפיים. בעבודות קודמות נעשה
שימוש בתאי רשתית ולא בתאי רשתית דיפרנציאליים כמו במחקר זה. טאקאהשי מסביר:
"קולנטי
האור במבנה התלת-מימדי עשויים להתפתח למורפולוגיה בשלה ומאורגנת יותר, ולפיכך
להגיב טוב יותר לאור. על פי המידע שברשותנו, הרשתית שלאחר ההשתלה מסוגלת להגיב
לאור כבר לאחר חודש אחד בקרב העכברים, אך בגלל שלרשתית של האדם נדרש זמן רב יותר
להשתלה, זה עשוי לדרוש 5-6 חודשים עד שהרשתית המושתלת תתחיל להגיב לאור".
טאקאהשי ועמיתיו
כעת מרחיבים את המחקר שלהם על מנת להפוך את תוצאות הניסוי יישימים יותר עבור
המטופלים. הם כבר בוחנים האם תאי רשתית מתאי גזע אנושיים מושרים יכולים לשחזר
תפקוד ראייה בבעלי חיים הסובלים מניוון רשתית.
העבודה עוד רבה,
וטאקאהשי מודע לכך: "מדובר בטיפול שנמצא בשלבי פיתוח ואי אפשר לצפות לשחזר
ראייה כאן ועכשיו. נתחיל משלב של לראות אור או דמויות גדולות, בתקווה לשחזר את
הראייה לרמה סבירה בעתיד".
בעוד הצוות ממשיך
לבחון שימושים נוספים לתאי רשתית הנגזרים מתאי גזע, הסיכוי לשחזר ראייה שאבדה הופך
לממשי יותר.
מיקי
שחם תאי גזע – ימשיך
לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות תאי גזע ודם טבורי
– בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם.
מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות
הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי
והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.
מיקי שחם
פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע
גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של
רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.
מיקי שחם תאי גזע דם טבורי