מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טכניקה חדשה של תאי גזע מבטיחה תאי לב רבים

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טכניקה חדשה של תאי גזע מבטיחה תאי לב רבים

ScienceDaily

קרדיומיוציטים, תאי סוס עבודה אשר גורמים ללב להמשיך לפעול, ניתנים לייצור באופן זול ובשפע במעבדה.

בפרסום השבוע ב(May 28, 2012) in the Proceedings of the National Academy of Sciences,, צוות של חוקרים מאו' וויסקונסין מתארים דרך להמיר תאי גזע אנושיים – תאי גזע עובריים או מושרים – לתאי שריר לב על ידי מניפולציה פשוטה.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

כי הטכניקה מבטיחה אלטרנטיבה זולה וטובה יותר לשיטות המסובכות הכוללות פקטורים רבים.

"הפרוטוקול שלנו הוא יעיל ורובסטי יותר", מסביר סין פלק, המחבר הראשי של המחקר. "אנו מצליחים לייצר יותר מ-80% קרדיומיוציטים באוכלוסייה הסופית בעוד שיטות אחרות מייצרות פחות מ-30% עם שונות גדולה בין ניסיונות".

היכולת ליצור את התאים בכמויות גדולות באופן פשוט היא חשובה שכן היא מראה פוטנציאל להכין תאים אלו באופן שגרתי.

התאים נמצאים בביקוש גבוה במחקר, ובאופן הולך וגובר על ידי חברות תרופות לצרכי מחקר בתרופות ובדיקת השפעות רעילות.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

היכולת ליצור את תאי הלב באמצאות תאי גזע פלוריפוטנטיים אשר מגיעים מחולים מבוגרים עם מחלות לב, משמעותו שחוקרים יוכלו למדל מחלות אלו בצורה טובה יותר במעבדה.

תאים אלו מכילים פרופיל גנטי של החולה, וכך אפשר לעשות בהם שימוש ליצור מחדש את המחלה במעבדה לצורך מחקר. קרדיומיוציטים קשים או בלתי ניתנים להשגה באופן ישיר מהלב של חולים וכאשר משיגים אותם, הם שורדים רק זמן קצר במעבדה.

חוקרים גם כן מקווי שיום אחד תאים בריאים אשר גודלו במעבדה יוכלו להחליף את התאים המתים או הפגועים של חולי לב, גורם המוות המוביל בארצות הברית.

"סוגים רבים של מחלות לב נגרמים ממות או מחסור בתאי קרדיומיוציטים פעילים, כך ששיטות להחליף אותם בלב חולה ממשיכות להיות בעלות עניין רב", אומר טימוטי קמפ, עוד מחבר של הדוח ופרופסור לקרדיולוגיה.

לדוגמא, בהתקף לב גדול כבליון קרדיומיוציטים מתים. הלב הוא בעל יכולת מוגבלת לתקן את עצמו, כך שיכולת לספק כמות גדולה של התאים יכולה לעזור.

"תאים אלו יהיו בעלי אפליקציות רבות" אומר קסיו ליאן. התאים הפועמים נוצרים באמצעות טכניקות שיצרנו כאן, ושרדו בנתיים במעבדה למשך שישה חודשים.

ליאן וצוותו מצאו שמניפולציה של מסלול אחד שידוע כ-Wnt – לכבות או להדליק אותו בזמנים קבועות באמצעות שני כימיקלים קטנים – זה מספיק לכוון תאי גזע להפוך לקרדיומיוציטים.

"העובדה שמסלול אחד מספיק על מנת ליצור את התאים היא מדהימה שכן יש מסלולים רבים אחרים שמעורבים בעניין", אומר קמפ.

"היתרון הגדול ביותר של השיטה שלנו היא השימה במולקולות קטנות לצורך האיתות", אומר פלק."הדבר מוגדר לגמרי, ולכן ניתן לשחזור. המולקולות הקטנות זולות יותר מפקטורים חלבוניים".

שני חולים מקבלים תאי גזע של עיניים לצורך שחזור ראייה

שני אנשים קיבלו טיפו לבתאי גזע לעיניים כחלק מנסיון לתקן את הראיה שלהם.

הטכניקה פותחה על ידי חוקרים סקוטיים על מנת לטפל בעיוורון קורניאלי, ומאמינים שהוא הראשון מסוגו בבריטניה.

לשני האנשים עיוורון קורניאלי, ועד עכשיו הטיפול היחיד היה השתלה של קורניאה מתורם.

סילביה פאתון מאדינברה הייתה הראשונה לקבל את ההשלתה.

ייקחו עוד מספר חודשים עד שרופאים יידעו באיזו מידה הפרוצדורה עבדה.

ניקולה סטרגון אמרה: "טיפול חדשני זה יכול באופן פוטנציאלי לתקן את הראיה ולשפר את החיים של חולים רבים, וחשוב להמשיך להשקיע בפרוייקט חדשני זה."

סילביה היא דוגמא אמיתית מאוד של איך עיוורון קורניאלי יכול להיות בעל השפעה דרמטית והניסוי הזה יכול לשנות את חייה.

היא הוסיפה:"אם הניסוי יוכתר בהצלחה, אפשר יהיה לראות אנשים רבים אחרים שנהנים מהתוצאה"

הפרוצדורה – השתלה של תאי גזע קורניאלים אפיתליאלים – הוא אחד מהטיפולים של הדור החדש של רפואה רגנרטיבית.

רופאים מאמינים שטרפיות אלו יכולות לשנות את הרפואה בעשורים הקרובים.

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.






מיקי שחם תאי גזע דם טבורי