מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: ההלכה היהודית מעודדת שימוש בתאי גזע עובריים לצרכי ריפוי
מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: ההלכה היהודית מעודדת שימוש בתאי גזע עובריים לצרכי ריפוי
פרופ' שטיינברג, חתן פרס ישראל, מחבר
האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה בבר-אילן, לרגל קבלתו תואר
ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה. לדבריו חקר תאי גזע יסייע במציאת מרפא למחלות
קשות כגון פרקינסון, סוכרת ועוד. פרופ' אברהם שטיינברג אמר דברים אלה בטקס הענקת
תואר ד"ר לשם כבוד באוניברסיטת בר אילן, ביוני 2008.
מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה
האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול
המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות
נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.
לדברי פרופ' שטיינברג, מנהל המרכז לאתיקה רפואית
בבית הספר לרפואה בירושלים וראש המכון לאתיקה רפואית בשערי צדק, "בניגוד
לגישה הקתולית, שאוסרת מחקר בתאי גזע עובריים, הגישה היהודית דווקא מתירה מחקר כזה". פרופ'
שטיינברג, שזכה לפני כמה שנים בפרס ישראל לתרבות תורנית על חיבור האנציקלופדיה
למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה בפני אנשי סגל וסטודנטים בבר-אילן, ערב קבלתו את
התואר ד"ר לשם כבוד.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת
חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים
רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון,
שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.
גישה זו אפשרה לישראל למעשה להיות בחזית המדעית
בפיתוח תאי גזע, וכמה מהתגליות הגדולות בתחום נעשו במעבדותיה. שטיינברג הסביר
שההבדל בין הגישות בדתות השונות נעוץ בראייה הדתית המתייחסת לעובר כאדם בתוך פרקי
זמן שונים מאז ההפריה.
בתהליך הפקת תאי
הגזע נדרשים החוקרים להשמיד עוברים בני 4-5 ימים. לדבריו, הקתולים
מנסים למנוע את המחקר בתאי גזע משום שלפי אמונתם הנשמה נכנסת לגוף ברגע ההתחברות
של הזרע והביצית בין אם ברחם או במבחנה.
מיקי שחם ימשיך לעדכן
את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל,
ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.
מימיו
הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של
איסוף דם טבורי והמספר
המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.
לראייתם, כל ביצית היא אדם בפוטנציה שיש לו את
כל הזכויות והשמדתה נחשבת רצח בכל שלב. מנגד, ביהדות ישנן מספר דעות לגיל העובר
בעל הזכויות, אך הדעה המקובלת היא 40 ימים. קריטריון שני חשוב המאפשר מחקר בתאי גזע על פי היהדות הוא התנאי שלעובר הנמצא
במבחנה אין עדיין את הפוטנציאל להפוך לאדם, והוא אינו מושתל ברחמה של אישה.
שתי סיבות אלה מובילות לכך שניתן על פי היהדות
להשתמש בעוברים עודפים מהפריות חוץ גופיות.
בהרצאתו תיאר פרופ' שטיינברג כיצד מפיקים תאי
גזע ואת הפוטנציאל העצום שיש בתאים אלה לצורכי ריפוי מחלות קשות ובהן פרקינסון
וסוכרת. "אם נצליח למצוא את המנגנון שאומר לתא הגזע לאיזה תא להפוך, ניתן
לבקש ממנו במקרה של פרקינסון להפוך לתא המייצר דופאמין ובמקרה של סוכרת – תא לבלב
המייצר אינסולין", אמר שטיינברג.
שטיינברג תומך גם בשיבוט רפואי, שבו משתילים תא
של אדם בוגר לתוך ביצית שתוכנה הוצא ממנה, בכדי לגרום לביצית הזו להתחלק. כעבור
4-5 ימים מפיקים את תאי הגזע ומשתילים אותם לאחר השינוי הנדרש בגוף התורם, וכך
נחסך הסיכון של דחיית הרקמות. לדבריו החוק הישראלי אינו אוסר על שיבוט לצרכי
הפקת תאי גזע לריפוי
ובלבד שהעוברים שייווצרו בדרך זו לא יושתלו ברחם.
לסיכום, קבע פרופ' הרב שטיינברג כי אם הדבר נועד
כדי להציל חיים של מיליוני אנשים, מותר להקריב לשם כך צבירי תאים של עוברים עודפים
מהפריות חוץ גופיות, במיוחד כשהם עומדים בשני הקריטריונים - הפקת תאי הגזע לפני
גיל 40 יום של העובר ושלא יושתלו ברחם אישה.
מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר
לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות
במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך
החיים.
מיקי שחם תאי גזע דם טבורי