מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: שימור תאי גזע מדם טבורי ובעיית פיתוחים מבטיחים ברפואה

האפשרויות שהוצגו על ידי האחסון או ה'בנקאות' של תאי גזע מדם טבורי לאחר הלידה משכו עניין ציבורי ותקשורתי רב מאז תחילת עשור זה. הסיכוי של אף מספר קטן של אימהות אשר רוצות לאחסן את הדם הטבורי באופן פרטי העלה סוגיות לגבי בטיחות המטופל, ניהול סיכונים ולגבי המסגרות הרגולטוריות הסובבות סביב פעולות שכאלו. בנוסף, אסטרטגיות הקידום של חלק מבנקי הדם הטבורי הפרטיים היו מאוד פולמוסיות. אבל בדיון המחלוקת הסוער והסיפורים הדרמטיים על 'איסוף דם טבורי במגרש החנייה', האם פספסנו את העניין הלגיטימי שיש להורים ולמטופלים בבנקאות דם טבורי ובסוגיות של מדיניות ציבורית בתחום זה?

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

תאי גזע ממח עצם הובאו לשימוש בטיפול רפואי למשך כמה עשורים כבר. לאחרונה יותר התברר שישנם יתרונות לשימוש בהשתלות של תאי דם טבורי עבור מטופלים מסוימים עם מגוון מצבים ממאירים והמטולוגיים, וישנן מחלות 'מועמדות' אחרות אשר עשויות להיות ברות-טיפול בדרך זו. ביחד עם זה, הערך האפשרי של תאי גזע מדם טבורי בתחום המתפתח של רפואה מחדשת הוא הנושא של מגוון רחב של מחקר אף על פי שעוד לא התקבלו מסקנות ברורות או קונצנזוס עד כה.

קבוצה ברמה-גבוהה הוקמה לאחרונה כדי לייעץ למשרד הבריאות באנגליה ושרי ההנהלות המוסמכות לגבי כיוונים אסטרטגיים לתרומה של תאי גזע. הקבוצה תיתן המלצות לגבי כיצד שירותי בנקאות דם טבורי ציבוריים לשימוש של מטופלים בשירות הבריאות הלאומי (NHS) צריכים להתפתח. למרות שהקבוצה האסטרטגית תתמקד על סוגיות חשובות של ההיצע והביקוש של תאי גזע, היא לא תתייחס ישירות לסוגיות המשויכות לעניין של הורים בבנקאות דם טבורי.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

כרגע, ישנו חופן בנקי דם טבורי מסחריים המייעדים באופן פעיל את שירותיהם ואת הפרסום שלהם לעבר הורים המצפים לתינוק בממלכה המאוחדת. בנוסף, הורים מסוימים מנצלים את השירותים המסחריים במדינות אחרות. מספר קטן של בתי חולים עשו הכנות לאיסוף דם טבורי מתורמים עבור בנקאות דם טבורי ציבורית עם שירות הדם הלאומי וקרן אנתוני נולן, אבל באופן בלתי נמנע ישנם אילוצים לשירות זה. בינתיים, הדילמה של כיצד להגיב לבקשות של נשים לאיסוף ולאחסון דם טבורי נופלת על אנשי מקצוע הבריאות בשירותי הלידה, תחת ההנחיה של מדיניות הקרן אם כאלו קיימות. בהיעדר מדיניות ציבורית לאומית רחבה יותר לגבי בנקאות דם טבורי, יש לנו עבודת טלאי מגוונת של מדיניות לגבי איסוף דם טבורי בבתי החולים לאימהות של ה-NHS.

כחלק מפרויקט מחקר לגבי פרספקטיבות מרובות על בנקאות דם טבורי, ראיינתי גם הורים אשר החליטו להשתמש בבנקאות דם טבורי פרטית וגם את אלו אשר לקחו את ההזמנה לתרום דם טבורי לבנק דם טבורי ציבורי. מצאתי שהורים אלו, בעוד שיש להם פרספקטיבות ועמדות מגוונות, חולקים אינטרס משותף באפשרויות העתידיות של רפואת השתלה ומדעי תא הגזע. בין אם מאחסנים דם טבורי באופן פרטי או תורמים אותו לשימוש עתידי במתקנים ציבוריים, רבים רואים את עצמם בתור החלוצים של טיפולים חדשים פוטנציאליים.

עד כה, מדיניות ורגולציה התמקדו על התקנים לאיסוף ולאחסון רקמות, יחד עם סוגיות אתיות הסובבות סביב הסכמת המטופל. ביטחון המטופל, סיכון קליני והשלכות משפטיות-רפואיות גם מקבלות ייחוס מצד היישום של רגולציות ומדיניות עדכניות. עד כמה שסוגיות אלו חשובות, ישנו אתגר נוסף, האתגר של פיקוח על טכנולוגיות אשר כוללות כיוונים מבטיחים – אך לא וודאיים – לטיפולים עתידיים. מצאתי ששירותי האימהות עובדים בתור ממשק עיקרי בין הציפיות סביב תאי גזע לבין המסגרות האתיות, המעשיות והמשפטיות שמקשות על שימושם.

הצהרות רשמיות על האתיקה של בנקאות פרטית לרוב מסתובבות כציר לגבי השקפות על התועלת של תאי גזע אלו בעתיד. עם זאת השקפות על הסבירות של הצורך בהשתלות תאי גזע הינן משתנות, כמו גם הערכות לגבי יישומים עתידיים בטיפולים מחדשים. עבור מעצבי מדיניות, וכמו כן הורים, ישנה בעיה בקשר למה ניתן לעשות לגבי אי ודאות זאת.

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

ניתן לומר שהורים הבוחרים בנקאות דם טבורי פרטית משפרים את התנהגויות הצרכן שנמצאות בלב המדיניויות העיקריות שממסגרות את אג'נדות שירותי הבריאות של הממשלה, ומציגים תכונות של אזרחות מדעית אשר מתבקשות מצד מעצבי המדיניות. אף על פי כן, בנקאות דם טבורי הינה דוגמא לקבוצה של טכנולוגיות אשר תדרוש תשומת לב רבה בשנים הבאות בגלל הדינאמיקה 'המבטיחה' שמאפיינת את פיתוחן.

טכנולוגיות שעבורן ישנן תקוות גדולות אך אף יתרונות מוכחים מציבות אתגרים משמעותיים עבור ה-NHS ועבור מערכות הבריאות האירופאיות באופן כללי יותר. יחד עם 'רפואות מותאמות אישית' חדשות שצומחות בגלל פיתוחים בגנטיקה, מדעי תא הגזע ורפואות מחדשות, הן נמצאות בלב ההשקעה המהותית בביוטכנולוגיות של הוועדה האירופאית. ייעוץ ותקשורת לגבי טכנולוגיות אלו צריכים להיות גבוהים יותר באג'נדה של מעצבי מדיניות וספקי שירותי בריאות.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

מיקי שחם תאי גזע דם טבורי