מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: אסטרטגיה מוצלחת פותחה לחידוש כלי דם
מיקי
שחם מביא חידושים ומחקרי תאי
גזע, דם
טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: אסטרטגיה
מוצלחת פותחה לחידוש כלי דם
חוקרים באוניברסיטת מערב אונטריו גילו אסטרטגיה
לגירוי ההיווצרות של כלי דם חדשים ומאוד תפקודיים ברקמות אשר נלקחות מהן החמצן.
ד"ר ג'פרי פיקרינג ומת'יו פרונטיני בבית הספר
לרפואה ורפואת שיניים על שם שוליץ' פיתחו אסטרטגיה שבה גורם ביולוגי, הנקרא גורם
צמיחת פיברופבלאסט 9 (FGF9), מועבר באותו הזמן
שהגוף עושה את המאמץ שלו ליצור כלי דם חדשים ברקמה פגועה או פגיעה.
מיקי שחם מוסיף כי רפואה
רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות
האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה",
מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי
הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.
התוצאה היא שניסיון לחידוש אספקת דם אשר אחרת לא
היה מוצלח, נהפך לניסיון מוצלח. הממצאים שלהם מפורסמים באינטרנט ב-Nature Biotechnology.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע
לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים
ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר,
ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.
"התקפי לב ושבצים מהווים את הסיבות המובילות
למוות ונכות בקרב קנדים. ניתוח מעקפים וסטנטינג הם טיפולים חשובים אך אינם מתאימים
לאינדיבידואלים רבים," מסביר ד"ר פיקרינג, פרופסור לרפואה (קרדיולוגיה),
ביוכימיה, וביופיזיקה רפואית, ומדען במוסד למחקר ע"ש רובארטס. "בשל כך,
היה עניין רב בשנים האחרונות בפיתוח אסטרטגיות ביולוגיות המקדמות את החידוש של כלי
הדם של המטופל".
טיפול פוטנציאלי זה קיבל את המונח "אנגיוגנזה
טיפולית". "למרבה הצער וחרף חקירה רבה, אנגיוגנזה טיפולית עוד לא נמצאה
כמועילה למטופלים עם מחלת לב כלילית. נראה שכלי דם חדשים שנוצרים בעזרת גישות עד
כה לא מחזיקים זמן רב, ואולי אין להם את היכולת לשלוט בזרימת הדם לאזורים נטולי
חמצן."
מיקי שחם ימשיך
לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.
מימיו
הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של
איסוף דם
טבורי והמספר
המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.
העבודה של ד"ר פיקרינג ועמיתיו מספקת שיטה
להתגברות על מגבלות אלו. אסטרטגיה זו מתבססת על הקדשת תשומת לב רבה יותר לתאים
"התומכים" של קיר הכלי, ולא תאי הריפוד או התאים האנדותליאליים של קיר
העורק. צוות המחקר מצא שעל ידי הפעלת התאים התומכים, נבטי כלי דם חדשים אצל עכברים
בוגרים לא נעלמו אלא נשארו מעל לשנה. יתרה מזאת, כלי דם מתחדשים אלו כעת נעטפו
בתאי שריר חלקים שנתנו להם את היכולת להתכווץ ולהירגע, תהליך קריטי שמבטיח שכמות
הדם והחמצן הנכונה מגיעה לרקמות.
"FGF9 נראה כ'מעורר' את התאים התומכים ומגרה את עטיפתם סביב קיר
כלי הדם שאחרת היה שבריר" אמר פרונטיני, המחבר הראשון של המאמר. "הרעיון
של קידום הסוכנים התאיים התומכים ולא את הסוכנים המובילים פותח דרכים חדשות לחשיבה
על חידוש וסקולרי ואפשרויות חדשות לטיפול מטופלים עם מחלה וסקולרית."
מיקי שחם פיתח
טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר
יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית
/רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.
מיקי שחם תאי גזע דם טבורי