מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: ההזדקנות מגבירה מוטציות DNA בתאי גזע.

חוקרים בדקו את ההשפעה של ההזדקנות על תאי גזע מושרים (iPSCs) וגילו כי מוטציות גנטיות התרבו עם גילו של תורם תאי הגזע, כך עולה מתוצאות המחקר.

כמו ברוב התחומים בחיים, הליך ההזדקנות לא מועיל לסוג חשוב מאוד של תאי גזע בעלי הבטחת ריפוי נהדרת.

חוקרים במכון למדעי Translational ע"ש סקריפס (STSI) והמכון המחקרי ע"ש סקריפס (TSRI) שחקרו לעומק את ההשפעה של הזדקנות על תאי גזע מושרים (iPSC) מצאו שמוטציות גנטיות התרבו עם הגיל של התורם. המחקר פורסם בכתב העת Nature Biotechnology.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

הממצאים מחזקים את החשיבות של בדיקת תאי הגזע המושרים וחיפוש אחר מוטציות דנ"א לפני השימוש למטרות טיפוליות – כך מסרו המובילים של מחקר זה, פרופ' עלי טורקמני – ראש מחלקת מידע הגנום במכון, ופרופ' קריסטין בלדווין פרופ' בתחום מדעי המוח המולקולרי במרכז דוריס למדעי המוח במכון המחקרי ע"ש סקריפס.

"בכל פעם שתא מתחלק, קיים סיכון להופעת מוטציה. עם הזמן, הסיכון הזה הולך וגדל", הסביר טורקמני. "המחקר שלנו מדגיש שקיים סיכון גבוה יותר של מוטציות בתאי גזע מושרים שנלקחו מתורמים מבוגרים יותר".

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

החוקרים מצאו שתאי גזע מושרים מתורמים שנמצאים בשנות ה-80 המאוחרות לחייהם הציגו פי שתיים יותר מוטציות בגנים מקודדי חלבונים מאשר תורמים בשנות ה-20 לחייהם.

מגמה זו באה בעקבות מסלול ליניארי צפוי המתחבר עם הגיל – מלבד גורם חריג אחד. באופן בלתי צפוי, תאי גזע מושרים של דם שנתרמו מאנשים מעל גיל 90 הציגו פחות מוטציות מאשר צופה על ידי החוקרים. למעשה, תאי גזע מתורמים בגילאים כה מתקדמים הרבה מוטציות בהיקפים דומים לאנשים צעירים מהם במחצית או אפילו בשני שליש.

חוקרים אומרים שהסיבה לכך עשויה להיות קשורה לעובדה שתאי גזע של כדוריות דם אדומות השתמרו בצורה טובה בקרב אנשים מבוגרים בגלל שבמהלך חייהם הם התחלקו בתדירות נמוכה יותר.

"השימוש בתאי גזע מושרה למטרות טיפוליות כבר החל ביפן בקרב אישה עם מחלת שרירים ניוונית על רקע הגיל", הוסיף אחד ממחברי המאמר ומנהל המכון למדעי Translational ע"ש סקריפס ד"ר אריק טופול. "לפיכך, חיוני מאוד להבין את ההשפעה של הגיל על תאים אלה שיועבדו בעתיד בכדי לטפל בחולים".

שיתוף הפעולה החדשני בין שני המוסדות מוביל את המאמצים לתרגם את הטכנולוגיות הרפואיות האלחוטיות והגנטיות לטיפולים ואבחונים יעילים וחסכוניים עבור המטופלים.

מבין 336 המוטציות השונות שנוצרו בתאי הגזע המושרים וזוהו במהלך המחקר, 24 מהם היו בגנים שעשויים לפגוע בתפקוד תאי או לגרום להתפתחות גידול במידה והם ייצאו משליטה.

הבעייתיות של מוטציות אלה עשויה להיות תלויה ברמת הבדיקה שנעשתה על תאי הגזע בכדי לסנן את הפגמים והשימוש הטיפולי הסצפיפי, מסביר טורקמני. לדוגמא, תאים שנגזרו מתאי גזע מושרים עבור השתלת מח עצם עשויים להיות מסוכנים אם הם כוללים מוטציה של הגן TET2 המקושר לסרטן הדם, כפי שנחשף במהלך המחקר.

"לא גילינו כל עדות מובהקת לכך שהמוטציות האלה יהיו בהכרח מזיקות או פטוגניות", הוא המשיך.

עבור המחקר, החוקרים עקבו אחרי שלושה מקורות עבור 16 דוגמיות דם של משתתפים: המחקר של Wellderly, פרויקט מחקרי של מכון למדעי Translational ע"ש סקריפס שבמסגרתו מחפשים סודות גנטיים מאחורי בריאות לאורך כל החיים באמצעות בחינה של גנים של אנשים מבוגרים ובריאים מגיל 80 ועד 105, מחקר GeneHeart של המכון שבוחן חולים במחלות עורקים ומחקר במסגרת התכנית של תורמי הדם של המכון המחקרי ע"ש סקריפס (TSRI).

תאי הגזע המושרים נוצרו על ידי המחברים של המחקר פרופ' וולנטינה לו סדרו וד"ר וויל פרגוסון, חוקרים בקבוצה העובדים במכון המחקרי ע"ש סקריפס (TSRI) בראשותו של בלדווין.

"כשהצענו את המחקר הזה, לא היינו בטוחים שנצליח לגדל תאי גזע מושרים ממשתתפים במחקר Wellderly, משום שחוקרים אחרים דיווחו על קשיים ביצירת תאי גזע במטופלים מבוגרים", אמר בלדווין. "אך באמצעות עבודה קשה וניסויים מוקפד שוכננו על ידי וולנטינה וויל, המעבדות שלנו הן הראשונות לייצור תאי גזע מושרים מאנשים בגיל מתקדם".

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

מיקי שחם תאי גזע דם טבורי