מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: תפקיד אמביוולנטי של ציר CXCL12/ CXCR4 בתיקון נזקי לב

הכמוקין CXCL12 מתפקד כסיגנל כימי שמוביל תאי גזע המט ופואטיים ואחרים לעזוב את מח העצם ולהיכנס לזרם הדם. הפרשת CXCL12מנחה את התאים לאתרים בהם פרפוזיה (אספקת דם ) של רקמה לא יעילה עקב חסימה מקומית בזרימת הדם. יכולות אלה עשו מ CXCL12והרצפטור שלו CXCR4 מועמדים מעניינים לטיפול שמטרתו הקלה על הנזק ללב עקב אוטם שריר הלב.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

צוות החוקרים שראשם עומד פרופ' כריסטיאן וובר והמרכז הרפואי של אוניברסיטת מינכן מתמקדים כעת בתפקוד פיזיולוגי תקין של הזוג רצפטור-ליגנד.(קולטן -כמוקין). התוצאות שלהם חושפות שלמולקולות אלה יש תפקיד אמביוולנטי , לדברי פרופ' וובר. אוטם שריר הלב הוא אחת מסיבות המוות העיקריות בחברה המערבית.

האוטם קורה בעקבות מחסור בחמצן לשריר הלב עקב פגיעה באספקת דם ללב ע י עורקים קורונריים. החוקרים הציעו שימוש טיפולי CXCL12 - CXCR4 ב בהכוונת תאי גזע הדרושים ליצירת כלי דם חדשים לנדוד לרקמה איסכמית ( בה אספקת דם ירודה) ועל ידי כך להגביר זרימת דם באזורים אלה.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

זה שנים, דם טבורי מהווה את המקור היישומי המועדף, שכן תאי גזע מדם טבורי ראשוניים יותר – אינם נושאים עדיין מערכת חיסונית. עשרות מחלות וטיפולים באמצעות תאי גזע מדם טבורי נחקרים ומצויים בניסויים קליניים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי. בשל היות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות לסוגים שונים של תאי גוף, עשויים גם הם לשרת השתלות רפואת חידוש איברים דוגמת הטיפול באוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, פרקינסון, פגיעות נוירולוגיות, ראיה, שמיעה, לב, סוכרת וכיוב'.

תפקוד פיזיולוגי מדויק של כימוקין והרצפטור שלו לא ברור לגמרי, למרות שהם גורמים מכריעים של פוטנציאל טרפויטי ותופעות לוואי אפשריות. מציין וובר, לכן אנחנו לומדים את השפעת האוטם במודל של בע”ח בו כמות ה CXCR4 שנוצר ירוד באופן משמעותי. אנחנו מתמקדים בתוצאות האוטם ברמה המולקולארית והתאית, בייחוד לשיקום תפקוד לבבי, יצירת רקמת צלקת, חומרת הדלקת ויצירת כלי דם מחודשת לשריר הלב.

להפתעת החוקרים הם מצאו שירידת רמות CXCR4 תואמת לירידה משמעותית בגודל האוטם ורמת הדלקת, אבל שיקום של אספקת הדם היה ירוד. משמעות של אפקטים מנוגדים אלה היא שתפקוד הלב נפגע ללא תלות ב רמת פעילות של CXCR4.

למרות זאת, ראינו עדויות לשיפור בהסתגלות לרמות נמוכות של חמצן. מציין וובר, :אמנם אנחנו לא יכולים להניח שתוצאות אלה ניתנות כבר עכשיו ליישום על לב אנושי, אבל הם כן מכוונים לאפשרות זו,

במיוחד במקרה של טיפול סיסטמי, לתופעות לוואי ניכרות. אנחנו צריכים להתמקד אולי בגישת טיפול יותר מקומית, כגון הזרקה ישירה של תאי גזע עם רמות גבוהות יותר של of CXCR4, or of CXCL12 variants שנותרים תחומים לאזור הניזוק של הלב או לשמור על פעילותם בעורקים קורונריים לזמן ממושך יותר

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

מיקי שחם תאי גזע דם טבורי