חיפוש מאמר באתר: מאמרים חדשותיים בתחום תאי גזע ודם טבורי בלוג תאי גזע

דף הבית אודות מאמרים מאמרי שחם באתרים אחרים צור קשר

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טיפולים חדשים בדם טבורי

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי גזע, דם טבורי ורפואה רגנרטיבית מהעולם: טיפולים חדשים בדם טבורי

השתלה של דם טבורי לאחר התניית עזות מופחתת

אסטרטגיה נוספת שהגבירה את השימוש בדם טבורי בתור מקור שתל להשתלה אלוגנית היא תצורת התניית העזות המופחתת (RIC).

כמה מחקרים מבוססי-מוסד ומרשם דיווחו על השתלת דם טבורי בתצורת RIC בשנים האחרונות, ומסוכמים כאן המחקרים הנבחרים.

מיקי שחם מוסיף כי רפואה רגנרטיבית או בשמה האחר – רפואת חידוש איברים, המכונה על ידי משרד הבריאות האמריקאי – NIH, "הדבר הגדול הבא ברפואה", מתייחסת בכלליות לטיפול המערב את השימוש של טסיות לתקן ולהאיץ תהליך את הריפוי הטבעי בגוף ולמנוע מרקמות נוספות ניוון הקשור במצבים רפואיים.

אוניברסיטת מינסוטה תחילה דיווחה על אסטרטגיה זו, בהצגה שחרף פחות תאי טי בשתלי דם טבורי, היו מספיק תאים חיסוניים כדי לתווך הרכבת תרומה בתצורת ה-RIC.

בסך הכול, מחקרים אלו הראו שלדם טבורי יש מספיק תאים חיסוניים בשתל כדי לבסס כימרה.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד וחלקם נכנסו כבר לשימוש שוטף.

TRM, למרות שהוא בר שינוי, הינו מקובל בהתחשב אוכלוסיית המטופלים המבוגרת יותר והקיום המוקדם של תחלואות נלוות, והישרדות ה-DFS נעה בין 20-50% ברוב המקרים.

בעוד שמרכזים מסוימים בחרו לחקור שתלי דם טבורי-יחיד, אחרים גם בחרו לחקור השתלה כפולה של דם טבורי בתצורת ה-RIC.

נתונים מוגבלים זמינים לגבי ההשוואה שבין דם טבורי לסוגי תרומה אחרים בתצורת ה-RIC.

כרגע, גם ה-CIBMTR וגם יורוקורד כרגע עובדים על ניתוחים רטרוספקטיביים מבוססי-מרשם החוקרים מטופלים עם לוקמיה אקוטית ומחלות לימפתיות בתצורת ה-RIC.

בנוסף, כמה ניסויי השתלת דם טבורי-RIC פרופסקטיביים חד- ורב-מוסדיים כעת מתמשכים ברחבי העולם כדי לאמת את התוצאות המעודדות של ניסויי מרכז-יחיד אלו וגם כדי לבחון שיטות התניה שונות.

בארה"ב, מחקר ה-BMT-CTN סיכם מחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, פייז 2 של השתלת דם טבורי-RIC (פרוטוקול 0604) עבור מטופלים עם מחלות המטולוגיות, והתוצאות צפויות להגיע בתחילת 2011.

דם טבורי הוא מטרה הגיונית להרחבת HSC, מכיוון שהאוסף של יחידה פרטנית הוא אירוע חד-פעמי והנפח מוגבל ביחס למח ודם היקפי.

דם טבורי הוצג כבעל קיבולת שגשוג וחידוש עצמי גדולה יותר בהשוואה למקורות אחרים של HSC; ככזה, אחד יצפה שלהרחבת HSC בעזרת דם טבורי תהיה סבירות גדולה יותר להצלחה.

חקירות השתמשו במגוון גישות לעיבוד תאים.

רוב המחקרים כוללים בידוד ראשוני של תאי גזע (CD34+ או CD133+) ומגוון ציטוקינים, כמו גורם תא גזע, fit-3 ligand and thrombopoietin, וכמו כן תאי עזר או ריאגנטיים הייחודיים לגישת החקירה הפרטנית.

במאמץ לחקות את המיקרו-סביבה ההמטופויטית, Deutsch et al חקרו לאחרונה את ההשפעה של פיברונקטין ופפטיד acetylcholinesterase readthrough על ההרחבה של HSC ותאי אב מגהקאריוציטים.

בנוסף להרחבת HSC משמעותית, הקבוצה הצליחה להשיג הרחבה כפולה פי 60 של תאי אב מגהקאריוציטים, הישג בעל חשיבות קלינית בהינתן הירידה הממושכת במספר טסיות הדם של מקבלי השתלת הדם הטבורי.

Peled et al חקרו את פוטנציאל ההרחבה בעזרת polyamine copper, chelator, tetraethylenepentamine. גישה זו הניבה הצלחה עם עלייה חציונית של פי 89 בתאי CD34+.

אולי המעודדת ביותר מכולן היא התוצאה הממוצעת של הרחבה כפולה פי 160 שהושגה בעבודה של Delaney et al, בחקירת ההשפעה של צורה מדוממת ומהונדסת של Notch ligand 5-1 על התרבית.

ניסויים קליניים קודמים הציגו בטיחות וישימות של התכנון; ניסויים עדכניים ויתר הציגו יעילות ברורה יותר. de Lima et al השתמשו בגישה שתוארה קודם לכן על ידי Peled et al ואימתו את הבטיחות, וגם מצאו את שיעור התמותה של 100-ימים ללא נסיגה כבר-השוואה לניסיון ההיסטורי.

מעבר לכך, לא הייתה אינדיקציה לשיעור מוגבר של GVHD אקוטית.

הגישה המבטיחה ביותר נובעת מהניסויים הטרום-קליניים של Delaney et al.

מחקר קטן זה הציג בפעםה ראשונה הרכבה מהירה של דם טבורי אשר הורחב בצורה חוץ-גופית אצל בני אדם עם זמן חציוני להרכבת נוטרופיל של 16 ימים (טווח 7-34).

מיקי שחם ימשיך לעדכן את הקוראים בחידושים ותגליות מתחום תאי גזע ודם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית מהעולם - בפרט.

מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.

מיקי שחם תאי גזע דם טבורי